פייר קויפרס

פייר קויפרס
Pierre Cuypers
	פייר קויפרס
לידה	16 במאי 1827; רורמונד, לימבורג
פטירה	3 במרץ 1921 (בגיל 93); רורמונד
שם לידה	Petrus Josephus Hubertus Cuypers
מדינה	הולנד
פעילות בולטת	אדריכל שתכנן את הרייקסמוזיאום, תחנת הרכבת של אמסטרדם ומספר כנסיות
השכלה	האקדמיה המלכותית לאמנויות היפות של אנטוורפן
תפקיד	Chief Government Architect of the Netherlands (1876–1921)
השקפה דתית	נצרות קתולית
פרסים והוקרה	מדליית הזהב המלכותית (1897); הצלב הגדול של מסדר אורנז'-נסאו; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוטרכט; מפקד במסדר האריה של הולנד; Eremedaille voor Voortvarendheid en Vernuft ;
חתימה

פֶּטְרוּס יוֹסֶפוּס הוּבֶּרְטוּס קוֹיפֶּרְס (בהולנדית: Petrus Josephus Hubertus "Pierre" Cuypers‏; 16 במאי 1827 – 3 במרץ 1921) היה אדריכל הולנדי. שמו קשור לרוב לתחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם (אנ') (1881–1889) ולרייקסמוזיאום (1876–1885), שניהם באמסטרדם. עם זאת, את יצירתו מייצגות יותר כנסיות רבות, מהן תכנן יותר מ-100. יתר על כן, הוא שיקם מונומנטים רבים.

ביוגרפיה

קויפרס נולד ברורמונד, בנו של צייר כנסייה, וגדל בסביבה שבה עודדו העניין באמנות. לאחר שלמד בקולג' העירוני ברורמונד, עבר לאנטוורפן ב-1844 כדי ללמוד אדריכלות באקדמיה המלכותית לאמנויות. לימדו אותו פרנס-אנדריז דורלט (Frans-Andries Durlet), פרנס סטופ (Frans Stoop) ופרדיננד ברקמנס (Ferdinand Berckmans), כולם מחלוצי האדריכלות הנאו-גותית בבלגיה. קויפרס היה תלמיד טוב; בשנת 1849, הוא זכה בפרס המצוינות (Prix d'Excellence) של האקדמיה.

לאחר סיור בחבל הריין בגרמניה, הוא חזר לרורמונד, שם מונה לאדריכל העירוני בשנת 1851. בשנת 1852 פתח בית מלאכה בו יוצרה אמנות כנסייתית.

עבודתו של קויפרס בתכנון כנסיות הושפעה בתחילה מאוד מהאדריכלות הצרפתית (אנ') מהמאה ה-13 ומכתביהם של חבריו אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק הצרפתי ויוזף אלברט אלברדינגק תיים (אנ') ההולנדי. קויפרס בנה כנסיות רבות ברחבי הולנד, שבהן ההשפעה הצרפתית מילאה תפקיד בולט. נקודות עיקריות מהתקופה הראשונה הללו הן כנסיית למברט בווחל (אנ') וכנסיית קתרינה באיינדהובן, בין היתר. משנת 1870 ואילך הסגנון של קויפרס הושפע יותר מהסגנונות הגותיים המקומיים של הולנד וכן מסגנונות גותיים ממדינות אחרות כמו נורווגיה ואיטליה. הוא גם ערך ניסויים בריכוז תוכניות בניין ופריסות לא קונבנציונליות אחרות. בחלק השני של הקריירה שלו הוא בנה כמה מהעבודות הטובות ביותר שלו. לאחר 1883 הוא נעזר בבנו יוזף קויפרס (אנ') ברוב עבודתיו.

קויפרס ניהל שיפוצים רבים. תפיסותיו בנוגע לשיפוצים זכו תדיר לביקורת; שיקום מרמז לעיתים קרובות שהבניין ניזוק מאוד, אבל קויפרס ניסה לספק דימוי אידיאלי של הסגנון או הרעיון איך הבניינים המקוריים התכוונו שהמבנה יראה במקום לשמר את האבולוציה האדריכלית של הבניין. דוגמה מוקדמת לכך היא השיקום הנרחב של כנסיית מונסטר (אנ') ברורמונד, שם החליף קויפרס מגדלים מקוריים במגדלים חדשים. משנת 1875 הוביל קויפרס את שיקום החזית המזרחית של קתדרלת מיינץ (אנ'), אותה ביצע לפי תוכניותיו בסגנון רומנסקי. בכך, הוא יצר קוטב מנוגד לקבוצת המגדלים המערביים, והחליף את רצפת מגדל הפעמון ואת כיפת הברזל של גאורג מולר (אנ').

פייר קויפרס היה דודו של האדריכל אדוארד קויפרס (אנ') שעבד עבור קויפרס בצעירותו. קרובי משפחה נוספים שהפכו לאדריכלים הם נכדיו פייר קויפרס הבן. ותיאו טאן (Theo Taen).

קויפרס היה נוצרי קתולי פעיל ועמאי במסדר הדומיניקני.^[1] ככזה, הוא נקבר במלבוש של הדומיניקנים. הוא מת בעיר הולדתו רורמונד, בן 93.